2יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף־ישועתנו בעת צרה׃

3מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃

4ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃

5נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃

6והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו׃ ס

7הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃

8נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃

9אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃

10עתה אקום יאמר יהוה עתה ארוםם עתה אנשא׃

11תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃

12והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃ ס

13שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי׃

14פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי־יגור לנו מוקדי עולם׃

15הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃

16הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃

17מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃

18לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את־המגדלים׃

19את־עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃

20חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאןן אהל בל־יצען בל־יסע יתדתיו לנצח וכל־חבליו בל־ינתקו׃

21כי אם־שם אדיר יהוה לנו מקום־נהרים יארים רחבי ידים בל־תלך בו אני־שיט וצי אדיר לא יעברנו׃

22כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃

23נטשו חבליך בל־יחזקו כן־תרנם בל־פרשו נס אז חלק עד־שלל מרבה פסחים בזזו בז׃

24ובל־יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃