8ויאמר קין אל־הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל־הבל אחיו ויהרגהו׃

9ויאמר יהוה אל־קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃ 10ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן־האדמה׃ 11ועתה ארור אתה מן־האדמה אשר פצתה את־פיה לקחת את־דמי אחיך מידך׃ 12כי תעבד את־האדמה לא־תסף תת־כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃ 13ויאמר קין אל־יהוה גדול עוני מנשא׃ 14הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל־מצאי יהרגני׃ 15ויאמר לו יהוה לכן כל־הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות־אתו כל־מצאו׃

16ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ־נוד קדמת־עדן׃

17וידע קין את־אשתו ותהר ותלד את־חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך׃ 18ויולד לחנוך את־עירד ועירד ילד את־מחויאל ומחייאל ילד את־מתושאל ומתושאל ילד את־למך׃ 19ויקח־לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה׃ 20ותלד עדה את־יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה׃ 21ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל־תפש כנור ועוגב׃ 22וצלה גם־הוא ילדה את־תובל קין לטש כל־חרש נחשת וברזל ואחות תובל־קין נעמה׃

23ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי׃

24כי שבעתים יקם־קין ולמך שבעים ושבעה׃

25וידע אדם עוד את־אשתו ותלד בן ותקרא את־שמו שת כי שת־לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃ 26ולשת גם־הוא ילד־בן ויקרא את־שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה׃ ף