7לא מרבכם מכל־העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי־אתם המעט מכל־העמים׃ 8כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את־השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך־מצרים׃ 9וידעת כי־יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי [כ מצותו] [ק מצותיו] לאלף דור׃ 10ומשלם לשנאיו אל־פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל־פניו ישלם־לו׃ 11ושמרת את־המצוה ואת־החקים ואת־המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם׃ ף

12והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את־הברית ואת־החסד אשר נשבע לאבתיך׃ 13ואהבך וברךך והרבך וברך פרי־בטנך ופרי־אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר־אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר־נשבע לאבתיך לתת לך׃ 14ברוך תהיה מכל־העמים לא־יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך׃ 15והסיר יהוה ממך כל־חלי וכל־מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישיםם בך ונתנם בכל־שנאיך׃ 16ואכלת את־כל־העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא־תחס עינך עליהם ולא תעבד את־אלהיהם כי־מוקש הוא לך׃ ס

17כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם׃ 18לא תירא מהם זכר תזכר את אשר־עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל־מצרים׃ 19המסת הגדלת אשר־ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן־יעשה יהוה אלהיך לכל־העמים אשר־אתה ירא מפניהם׃ 20וגם את־הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד־אבד הנשארים והנסתרים מפניך׃ 21לא תערץ מפניהם כי־יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא׃ 22ונשל יהוה אלהיך את־הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן־תרבה עליך חית השדה׃ 23ונתנם יהוה אלהיך לפניך והםם מהומה גדלה עד השמדם׃ 24ונתן מלכיהם בידך והאבדת את־שםם מתחת השמים לא־יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם׃ 25פסילי אלהיהם תשרפון באש לא־תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא׃ 26ולא־תביא תועבה אל־ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי־חרם הוא׃ ף