2ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקמו [כ ועינו] [ק ועיניו] החלו כהות לא יוכל לראות׃ 3ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יהוה אשר־שם ארון אלהים׃ ף 4ויקרא יהוה אל־שמואל ויאמר הנני׃ 5וירץ אל־עלי ויאמר הנני כי־קראת לי ויאמר לא־קראתי שוב שכב וילך וישכב׃ ס 6ויסף יהוה קרא עוד שמואל ויקם שמואל וילך אל־עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא־קראתי בני שוב שכב׃ 7ושמואל טרם ידע את־יהוה וטרם יגלה אליו דבר־יהוה׃ 8ויסף יהוה קרא־שמואל בשלשית ויקם וילך אל־עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער׃ 9ויאמר עלי לשמואל לך שכב והיה אם־יקרא אליך ואמרת דבר יהוה כי שמע עבדך וילך שמואל וישכב במקומו׃

10ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כפעם־בפעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך׃ ף 11ויאמר יהוה אל־שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל־שמעו תצלינה שתי אזניו׃ 12ביום ההוא אקים אל־עלי את כל־אשר דברתי אל־ביתו החל וכלה׃ 13והגדתי לו כי־שפט אני את־ביתו עד־עולם בעון אשר־ידע כי־מקללים להם בניו ולא כהה בם׃ 14ולכן נשבעתי לבית עלי אם־יתכפר עון בית־עלי בזבח ובמנחה עד־עולם׃

15וישכב שמואל עד־הבקר ויפתח את־דלתות בית־יהוה ושמואל ירא מהגיד את־המראה אל־עלי׃ 16ויקרא עלי את־שמואל ויאמר שמואל בני ויאמר הנני׃ 17ויאמר מה הדבר אשר דבר אליך אל־נא תכחד ממני כה יעשה־לך אלהים וכה יוסיף אם־תכחד ממני דבר מכל־הדבר אשר־דבר אליך׃ 18ויגד־לו שמואל את־כל־הדברים ולא כחד ממנו ויאמר יהוה הוא הטוב בעינו* יעשה׃ ף

19ויגדל שמואל ויהוה היה עמו ולא־הפיל מכל־דבריו ארצה׃ 20וידע כל־ישראל מדן ועד־באר שבע כי נאמן שמואל לנביא ליהוה׃ 21ויסף יהוה להראה בשלה כי־נגלה יהוה אל־שמואל בשלו בדבר יהוה׃ ף