רֶ֫שַׁע noun masculine^{1Sam 24:14} wickedness; — absolute ׳ר Micah 6:10 +, רָ֑שַׁע Ecclesiastes 3:16; construct (perhaps) רֶ֫שַׁע Ecclesiastes 7:25; רִשְׁעוֺ Deuteronomy 9:27 +, etc.; —

1 wickedness, as violence and crime against civil law Ecclesiastes 3:16 (twice in verse); ׳אֶגְרֹף ר Isaiah 58:4 fist of wickedness; ׳חַרְצֻבּוֺת ר Isaiah 58:6; ׳לֶחֶם ר Proverbs 4:17; ׳מַטֵּה ר Ezekiel 7:11; ׳מאֹזְנֵי ר Micah 6:11; ׳אֹצְרוֺת ר Micah 6:10, compare Proverbs 10:2; בְּרֶשַׁע Psalm 141:4; Proverbs 12:3; ׳עשׂות ר Proverbs 16:12; ׳מֵרְשָׁעִים יֵצֵא ר 1 Samuel 24:14, (proverb).

2 wickedness of enemies: of Egypt Ezekiel 31:11 (dubious Co; gloss Toy); ׳שֵׁבֶט הר Psalm 125:3 (ᵐ5 SS רָשָׁע).

3 wickedness, in ethical relations: "" חטאת Deuteronomy 9:27 (D²); "" עון Jeremiah 14:20; "" עולה Hosea 10:13; opposed to צֶדֶק Psalm 45:8, אֱמֶת Proverbs 8:7; see also Psalm 5:5; Psalm 10:15; Job 34:10; Job 35:8; Ecclesiastes 7:25; Ecclesiastes 8:8; ׳אַנְשֵׁי ר Job 34:8; ׳אָהֳלֵי ר Psalm 84:11; שׁוּב מֵרִשְׁעוֺ Ezekiel 3:19; Ezekiel 33:12 (see רִשְׁעָה 3).

בְּרֶ֑שַׁע בְּרֶ֗שַׁע ברשע הָרֶ֔שַׁע הָרֶ֗שַׁע הָרָֽשַׁע׃ הרשע הרשע׃ כְּרִשְׁע֖וֹ כרשעו מֵֽרִשְׁע֑וֹ מֵֽרִשְׁע֔וֹ מֵרֶ֗שַׁע מרשע מרשעו רִשְׁע֖וֹ רִשְׁע֥וֹ רִשְׁעֵ֖נוּ רִשְׁעֶ֑ךָ רֶ֑שַׁע רֶ֔שַׁע רֶ֖שַׁע רֶ֛שַׁע רֶ֣שַׁע רֶ֥שַׁע רֶ֥שַׁע ׀ רֶֽשַׁע׃ רשע רשע׃ רשעו רשעך רשענו bə·re·ša‘ bəreša‘ beResha hā·rā·ša‘ hā·re·ša‘ hārāša‘ haRasha hāreša‘ haResha kə·riš·‘ōw kəriš‘ōw kerishO mê·re·ša‘ mê·riš·‘ōw mêreša‘ meResha mêriš‘ōw merishO re·ša‘ reša‘ Resha riš‘eḵā riš‘ênū riš‘ōw riš·‘e·ḵā riš·‘ê·nū riš·‘ōw rishEcha rishEnu rishOInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts