380. ishon
Brown-Driver-Briggs
אִישׁוֺן noun [masculine] pupil of eye (compare DlHA 9 PrätLoPh, Feb. 1884, but also Arabic , & NöZMG 1886, 739) — ׳א all construct — עַיִן ׳א Deuteronomy 32:10; Proverbs 7:2; בַּתעַֿיִן ׳א Psalm 17:8 (in all, simile of preciousness); = middle, midst of night לַיְלָה וַאֲפֵלָה ׳בְּא Proverbs 7:9; חשֶׁח ׳בְּא Proverbs 20:20 Kt i.e. in deep darkness (Qr בֶּאֱשׁוּן see Now).

אִישַׁי see יִשַׁי.

אֱשׁוּן Qr Proverbs 20:20 see אִישׁוֺן below אישׁ.



Forms and Transliterations
בְּאִישׁ֥וֹן בֶּאֱשׁ֥וּן באישון באשון כְּאִישׁ֣וֹן כְּאִישׁ֥וֹן כאישון be’ĕšūn bə’îšōwn be·’ĕ·šūn bə·’î·šō·wn beeShun beiShon kə’îšōwn kə·’î·šō·wn keiShon
Links
Interlinear GreekInterlinear HebrewStrong's NumbersEnglishman's Greek ConcordanceEnglishman's Hebrew ConcordanceParallel Texts
379
Top of Page
Top of Page